פולנטה, כי מה עוד צריך בחיים
כבר כמה ימים שאין מעלות בעיר ומחשבותי חוזרות ונודדות לאחת המנות הכי מנחמות בעולם, פולנטה. בחלומי אני רוכשת לי את מכונת הפולנטה, ששבתה את ליבנו בטורינו, ומייבאת אותה לביתנו.
בבוקר יום ראשון קריר ושמשי באמצע אוקטובר טיפסנו לראש הר הקפוצ׳יני (Monte dei Cappuccini), בעברו השני של נהר הפו (Po), עד לנקודת התצפית מהמרפסת הציבורית של Chiesa di Santa Maria del Monte. באותו היום נערך בשכונה הצמודה, המתפרשת מהכנסיה העילית ועד מעבר לזו ששוכנת מתחתיה - Chiesa della Gran Madre di Dio - יום שוק של חפצים ומטעמים.
אחרי שסיימנו לבחון רהיטים, תיקים ומנורות, למדוד בגדים ולהציץ למיסה של יום ראשון, עשינו דרכנו בינות דוכני המזון, כי בשלה העת לאכול דבר מה. התחרות וההתלבטות היו קשות, אך הדוכן שנפתח מחוץ ל-Macelleria Borgo Po רשם ניצחון מוחץ. זה נכון שהיו להם מיני בשרים מבושלים שהפיצו ריחות תאווה לכל עבר, אבל היתה להם מכונת פולנטה: מכשיר מתכתי עם שיק של מכונת גלידה אמריקאית, שבמקומה יצאה מהברז הקסום פולנטה חמה וטריה.
יום לאחר מכן, לאחר שיטוט חסר מטרה ביום מעט קריר וגשום, פגשנו אותה בפעם השניה; הפעם היתה היא זו שקראה לנו. כמו שקורה כל כמה זמן, ובאיטליה בתדירות גבוהה הרבה יותר, הגענו למסקנה ששוב הגיעה העת לאכול דבר מה. תעינו בין רחובות שהכרנו וכיכרות שפגשנו בפעם הראשונה, כשתפריט על לוח שעליו נכתבה המילה פולנטה באותיות גדולות צד את עינינו. בזמן שחככנו בדעתנו מול הלוח, קרא לעברנו עובד המקום להיכנס. אנחנו, בניגוד לסלידתנו ממלצרים המנסים לפתותנו להיכנס ולשבת במלכודת התיירים שלהם, נענינו ונכנסנו.
העקרון ב-Margutte Polenta da Strada פשוט כמו המנה עצמה: בעבור החל מ-3 אירו (ועד 6.5) תקבלו קערת פולנטה טריה (מהמכונה כמובן), ששוחה באחד מהרטבים שבושלו באותו היום: מסורתי (ראגו, גולאש, מיני בשר), צמחוני (גבינת גורגונזולה, קרם כמהין, פסטו) או טבעוני (קרם אספרגוס, רוטב עגבניות). אחרי התלבטות לא קלה ביניהם, בחרנו במנה אחת עם גורגונזולה וחמאה ומנה אחרת עם פטריות. חיכינו שהמנות יצטננו קצת ונוכל סוף סוף לעבור לשלב שאחרי אדי הריח המטריפים, ובינתיים שוחחנו עם הבחור שהזמין אותנו פנימה. הרבה זמן לא הצלחנו להתאפק, ובזהירות ותוך כדי עשיית פוּ, אכלנו כפית אחר כפית מקערת האושר שהונחה לפנינו.
כמה ימים מאוחר יותר, כשמיטל ביקרה אותנו ואת העיר, לקחנו גם אותה לשם ברגע של כיבוי מערכות. תחושותיה בנוגע לחוויה, לאחר אכילת הגירסה עם הארביאטה וטעימת הבולונז ופטריות הכמהין, הסתכמו בצמד המילים ״אושר מוחלט״. כי מה עוד צריך בחיים חוץ מאושר מוחלט?
עד שנמצא איזו שוגר-סבתא שתרכוש לנו לחג המולד מכונה שכזו, אסתפק בקריאת מתכונים לפולנטה של אחרות.