קבלו אותו בתופים ובמחולות
גבירותיי ורבותי, אני שמחה לספר לכם שצדקתי: לאחר למעלה משבוע של שיטוטים, גישושים, רחרוחים וצילומים אני יכולה להכריז בוודאות: האביב כבר כאן. עיון בלוח השנה ובשקיות הזרעים לימד אותי שמעט מוקדם לו, אך כמה ימי שמש ומעלות החרידו מרבצם עדויות חד משמעיות.
אני זוכרת שגם בשנה שעברה התרוצצתי ושבתי הביתה בהתרגשות לבשר על בואו, אך הספקנית סירבה להאמין כי בינתיים התכסו השמיים בעננים, ואני לא הבאתי הוכחות. כבר בשבת שעברה חזרתי ובידי עדויות מצולמות, אותן חיזקתי בתארי את פיסונת האדמה הלחה שחזיתי שתהפוך לבוצית בעוד ימים ספורים, ערימות העלים שנאספו בשולי גן-הקברות ושכבת הכפור עליהם נמסה כליל והם רכים רכים ושלט שנתלה על חנות הפרחים הוותיקה שנסגרה עם הבטחה לשוב באביב.
ומאז אני אוצרת כל פירור שנקרה על דרכי: גבעולים צהבהבים של נרקיסי הבר שיפרחו בקרוב; ניצנים ראשוניים של עלים בשיחים המעטרים את השבילים המובילים לרחוב הראשי; תחילתה של הפריחה בשני עצי פריחת הדובדבן שאני זוכרת את מיקומם (השני באלכסון מהכניסה הראשית וההוא שעומד בפיתול היוצא ממשעול ערימות העלים); הינשוף הסולרי במרפסת שנדלק לראשונה מזה חודשים לאחר שקיעת החמה, שלא רק שטרחה להפציע, להאיר ואעז לטעון - לחמם, גם נשארת כל ערב עוד כמה דקות מאוחר יותר; השלוליות שנקוו מתחת לעצים כמה ימים לאחר שנדמה שהם קפאו בהן לנצח; פעילות ערה ומתוזמרת במיוחד בגזרת בעלי הכנף; בוץ שכבר מטנף את הסוליות; ציצית ראשונה של גבעולים מבצל שתלתי בגינה שמול הבניין בתחילת החורף; ואדמוניים ממשפחת החרקים מסדרת הפשפשאים, אך יש להביט היטב כדי לראותם כיוון שעדיין משוטטים בזוגות לכל היותר וטרם התקבצו במאותיהם עד כי ניתן לזהותם מרחוק.
כל ספק שהיה בקרב ספקנים הוסר היום באופן מוחלט למראה כניסתם של גווני הלבן והסגול לחגיגה המתגברת, ולי נותר רק להנות מנזקי ההתחממות הגלובלית לעת עתה ולשוב לשוטט.