השער לאירופה
באחד הימים החלטנו לעלות על המטרו ולרדת בתחנה ששמה מצא חן בעינינו: פלזה קסטיליה (Plaza Castilla), שרק מאוחר יותר למדנו שמבטאים את שמה ״קסטייה״. כשיצאנו, גילינו שמעל ראשינו מתנוססים שני בנייני ענק: מגדלי KIO, שמתנשאים לגובה 115 מטרים על פני 26 קומות.
הבניינים, שנקראים גם ״השער לאירופה״ (Puerta de Europa) שייכים כיום לבנק קאחה (Caja) מדריד ולחברת ריאליה (Realia) הספרדית, והם תוכננו על ידי שני אדריכלים אמריקאים: פיליפ ג׳ונסון (Philip Johnson) וג׳ון בורג׳י (John Burgee).
באמצע הכיכר ניצב אובליסק עצום מוזהב, Obelisco de la Caja, שתוכנן על ידי סנטיאגו קלטרווה (Santiago Calatrava). האובליסק, שהוזמן לציון 300 שנה לייסודו של הבנק, אמור היה להתנשא לגובה 120 מטרים, אך כיוון שהוא ניצב מעל מנהרות כבישים שעוברות מתחת לכיכר, הוחלט לעצור ב-92 מטרים בלבד.
אחרי שסיימנו להתפעם ומעט להיבהל מנטיית המגדלים על צידם ומהאובליסק שניצב במרכזם, נכנסנו לפארק קטן - Cuarto Depósito park, השייך ל-Canal de Isabel II, הגוף שאחראי לניהול כל ענייני המים בקהילת מדריד. הגן קטן, נעים לשיטוט ומספק מרגוע לנפש אחרי אימת המגדלים.
חזרנו לשם אחרי זמן מה, בעקבות הצפייה בקומדיה השחורה The Day of the beast (ובספרדית: El día de la Bestia), של הבמאי תושב העיר Álex de la Iglesia. וגם קצת כי רצינו ללכת לתערוכה של דיוויד הוקני שהציגה בקנאל איזבל. הסרט, שנעשה ב-1995 הצחיק אותנו נורא, וגרם לנו לראות את המגדלים באור קצת שונה. אם כי לא פחות שטני.