האוטו של טיטו
אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים, ואם סוטים מהרחובות הראשיים של העיר , שנועדו לנווט את דרכך מנקודת ציון חשובה אחת לאחרת. אבל לוקח כמה ימים או שבועות להכיר עיר מספיק טוב, כדי להרגיש בנוח לפנות ברחובות קטנים יותר ולפעמים זו פשוט תחושת המיצוי של דיזל האוטובוסים והמולת האנשים שמובילה אותך למקומות חדשים.
את מוזיאון המכוניות של בלגרד גילינו בדיוק באופן הזה. חזרנו מיום שיטוט נוסף במרכז-המרכזי של העיר, והחלטנו לחזור הביתה בדרך קצת שונה. הלכנו לנו ברחוב מייקה יברוסימה (Majke Jevrosime), שמאכלס מספר בתי קפה, שלוחה שכונתית של משרד הפנים, סוכנות נסיעות אחת וגישה נוחה למרכז העיר. לפתע שזפו עינינו מכונית ישנה, מאלו שרואים באירועים של אספנים, ולצידה בניין ישן ואפור עם שער ברזל שהיה פתוח מעט. כמובן שמיד הצצנו פנימה וגילינו שבפנים מסתתרות מלא מכוניות - החלטנו להיכנס. תעודת העיתונאי לא סייעה לנו, אבל זה לא הפתיע אותנו ושילמנו 200 דינר סרבי טבין וטקילין. השומר, בתמורה, הדליק את האור ומה שנגלה לפנינו היה כל האושר הזה:
נתנו לנו להיכנס עם שולי, אז בילינו שם למעלה מחצי שעה ונהנינו כמו ילדות קטנות. אם אתם חובבי רכב, שוחרי ענתיקות וגם אם כל מה שאתם רוצים זה לראות את האוטו של טיטו, לכו לבקר במוזיאון הקטן הזה, ההנאה מובטחת.
